תל מרשה – בית גוברין.

מבוא:

בצמוד למערות בית ג'וברין המוכרות כל כך, מסתתרת עיר תת קרקעית הנפרסת על שטח של 400 דונם, החל ממערת קבורה צידונית במזרח ועד מערות ענק למגורים, קולומבריומים, בתי בד, ובורות מים ענקיים בכל מרחב העיר. המקום מפתיע, מדהים ומרגש והוכר כאתר מורשת עולמי בשנת 2014.

העיר מרשה מוזכרת בתנ"ך שש פעמים. לדוגמא, נכתב עליה בספר מיכה (שהיה כנראה תושב העיר): "עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל", דבר המראה את חשיבותה ומרכזיותה בתקופה המקראית.

עם כיבוש הארץ בידי נבוכדנצר וחורבן בית המקדש הראשון (586 לפנה"ס), ננטשה העיר על ידי אנשי שבט יהודה, וסופחה לחבל "אידומיאה" של שבט האדומי.

בתקופה כיבושי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס) נוספה קהילה יוונית למקום. בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בשנת 2005-2006 באתר, נתגלתה כתובת חרס חשובה מאין כמותה המתעדת את תקופת אנטיוכוס הרביעי - הוא אנטיוכוס אפיפנס. בכתובת מונצחת התערבותו של אנטיוכוס בפולחן המקדשים היהודי – אחת מהסיבות שהביאו לפרוץ מרד החשמונאים. כמו כן נמצאה במרשה כְּתוּבָּה יהודית נדירה על חרס מאותה תקופה.

מאז העיר עברה תהפוכות רבות. הרומאים שהגיעו לארץ (63 לפנה"ס) הגדילו את העיר מאוד, הקימו בה אמפיתיאטרון מרשים, מקדשים, אזורי מסחר ונתנו לעיר מעמד מיוחד של "פוליס". כנראה הקמתו של האמפיתיאטרון שינה את שם העיר ל"בית הגברים" = בית גוברין.

אולם, באותה תקופה הפיניקים התיישבו בעיר, קרבות נערכו באזור בתקופות שונות, התחוללו אירועי חורבן ואובדן שהביאו לעזיבת תושבים את העיר ואובדן חשיבותה בארץ ישראל – עד שננטשה לחלוטין לבלי שוב.

האתר:

איך מגיעים? מקישים ב־WAZE "תל מרשה". התוכנה תוביל אותנו לגן לאומי בית גוברין.

ניקח את מפת האתר בכניסה וניסע בין הנקודות השונות של העיר המופלאה והתת קרקעית שנשתמרה.

אני מאוד ממליץ לא לוותר על האתרים הבאים:

1. הקולומבריום הענק ובור המים שלצידו.

2. בית המגורים "הוילה" התת קרקעית בת שלוש קומות מתחת לאדמה.

3. מערת המבוך המקשרת בין בורות מים רבים.

4. "מערת בית הבד" עם שחזור של בית בד.

5. מערת הקבורה הצידונית (מערת אפולופאנס – ע"ש אפולופאנס בן ססמאיוס) עם ציורי קיר משוחזרים נפלאים וכתובת אחת של געגועים של אישה לבן זוגה הקבור שם: "לא נותר עוד דבר שאוכל לעשות למענך או דבר שיענג אותך. שוכבת אני עם אחר אך אותך אני אוהבת, היקר לי מכל. בשם אפרודיטי, אני שמחה על דבר אחד, שמעילך מונח לי למשכון. אבל אני בורחת, ומותירה לך מרחב דרור. עשה ככל שתחפוץ. אל תכה בקיר זה, זה רק עושה רעש. תנועות נסמן זה לזו. יהי האות ביננו". במקום ישנן עוד כתובות עם שילוט המסביר אותן.

לסיום, אני מאוד ממליץ לצאת מהגן הלאומי, לחצות את הכביש ולבקר את האמפיתיאטרון הרומי (באותה עלות – לשמור על הכרטיסים). זהו אמפיתיאטרון מרשים, כמעט מושלם, עם שלטי הסברה נרחבים. ניתן להבין מה חוו הגלדיאטורים לפני צאתם אל מותם בּאָרֶנָה (משטח החול המרכזי עליו נערכו הקרבות). באותו מתחם גם רואים את אחד המקדשים הרומים המרשימים שנבנו בעיר בית גוברין.

בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.