חודשים מאי–יוני הם אידיאלים להתרעננות במעיינות אשר הגישה אליהם נוחה ולא מצריכה כושר של מטפס הרים מיומן ומאומן, אלא של אנשים רגילים מהישוב.... התקופה אידיאלית כיוון שהם מוצלים, המים ראויים לרחצה, וחם מספיק להתרחץ כשמפלס המים בבריכה עדיין גבוה. באחד מהמעיינות הללו נבקר היום...
פארק אלונה הוא אזור התָחוּם בין מושב עמיקם בדרום עד בת שלמה בצפון, כשמערבית לו תוחמים אותו הישובים בנימינה וזיכרון יעקב. זהו אזור עמוס אתרים, מעיינות, ומטעי פרי אינסופיים שהעניקו למקום את התואר "הטוֹסְקָנָה של מדינת ישראל".
אתמקד במספר פוסטים במקום שניתן לבלות בו יום שלם. היום נדבר על בריכה פחות מוכרת, שהגישה אליה קלה, היא "עין נילי". הבריכה מוזנת במים מאחד המעיינות שמזינים את נחל תנינים, שמקורותיו מתחילים ברמות מנשה, והוא נשפך לים התיכון בין מעגן מיכאל לכפר ג'סר א-זרקא.
מקישים בוויז "עין נילי" (או En Nili באנגלית) והוא יוביל אותנו לדרך עפר כבושה. בשלב מסוים, הדרך נהיית משובשת לרכב משפחתי (4X4 יכולים להתקדם עד למעיין). זה הזמן להחנות את הרכב בצד, להרים את העיניים וממולנו נראה במרחק של כ־200 מטר קבוצת עצי אקליפטוס ותאנים – זה המקום.
ניקח איתנו בגדים לרחצה, מגבות, תרמוס, עוגיות, פירות (לא לשכוח שקית אשפה כדי שניקח את כל האשפה חזרה לרכב!), ולמהדרין, אפשר לקחת גם כסאות ים מתקפלים – ונפתח זוּלָה מרהיבה בשפת הבריכה. המים קרירים (אבל לא קרים), מרעננים, המקום מוצל, אולם הבריכה אינה מסוגלת לקלוט יותר מ־10 אנשים בו זמנית. יש שיבואו יותר, חלקם יישארו מחוץ למים (שש-בש כבר אמרתי?).
חוויה מרעננת לימים מעיקים.
Comments