נבי סמואל.

מבוא:

נבי סמואל הוא מקום קבורתו המוסכם על שלושת הדתות של הנביא שמואל. המבנה המרשים שנמצא באתר היום הוא מצודה צלבנית בת כ־900 שנה. בנימין מטודלה שביקר בארץ בשנת 1173, כותב שהצלבנים הוציאו את עצמותיו של שמואל הנביא מקברו ברמלה וקברו אותו במקום הנוכחי.

מבחינה היסטורית ארכיאולוגית הדעות על מקום קבורתו חלוקות עד היום. רוב החוקרים מייחסים את המקום לישוב "מִצְפָּה" התנכ"י.

אין ספק שבתקופת בית ראשון היה הישוב חלק מממלכת יהודה. במקום נמצאו ממצאים המעידים על חיי מסחר ערים (חותם למלך וחרסים עם כתובות עבריות) ושכבת חורבן המתוארכת לתקופת חורבן בית ראשון (586 לפנה"ס).

בתנ"ך מוזכר הישוב במספר אירועים היסטוריים משמעותיים, כחרם בני ישראל על שבט בנימין (פילגש בגבעה), ביצורי המלך אסא, חזון הנביא הושע והמקום בו נרצח גדליהו בן אחיקם ככתוב: וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶן-אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם--הַמִּצְפָּתָה; וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה. ב וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן בַּחֶרֶב--וַיָּמֶת אֹתוֹ (ירמיהו פרק מ"א).

בהקשר של שמואל הנביא העיר מוזכרת כאחת מהערים בהן פעל, ככתוב: וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-יִשְׂרָאֵל, כֹּל יְמֵי חַיָּיו. טז וְהָלַךְ, מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְסָבַב בֵּית-אֵל, וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה;(שמואל א' פרק ז). זה המקום בו המליך שמואל את שאול למלך ככתוב: "וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת-הָעָם, אֶל-יְהוָה הַמִּצְפָּה... הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ יְהוָה, כִּי אֵין כָּמֹהוּ, בְּכָל-הָעָם; וַיָּרִעוּ כָל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ, יְחִי הַמֶּלֶךְ (שמואל א' פרק י').

בהקשר של חג החנוכה, בספר שנכתב במאה ה־17 על ידי צבי הירש קאיידנובר ("קב הישר") נכתב כי החשמונאים מצאו במקום את כד השמן שאיתו משחו בשמן את שאול למלך (עם חותם הכהן הגדול). בנס נשאר בפך השמן מספיק שמן לחגוג את טהרת בית המקדש ואת חג הסוכות.

הממצאים הארכיאולוגים באתר מראים שלמרות החורבן הישוב התחדש בתקופת בית שני, ולמרות תהפוכות השלטון בארץ ישראל הישוב המשיך להתקיים ונמצאו ממצאים מכל התקופות העתיקות (רומית, ביזנטית, ערבית קדומה וכמובן צלבנית והלאה).

מתקופת כיבוש האזור מידי הצלבנים על ידי סלאח א-דין, התאפשר פולחן יהודי במקום, הוקם בית כנסת (מאה־14) בקומה התחתונה, והוקמה קומה עליונה ששימשה כמסגד. חופש הפולחן היהודי הסתיים בשנת 1730, עת החליט הסולטן העות'מני לסלק את היהודים מהמתחם. לפי הוראתו הפקיע המופתי הירושלמי שיח' מוחמד אל-חלילי את קבר שמואל מידי היהודים, סתם את פתח הכניסה לקבר, בנה מעליו מסגד ובמקום נוסד יישוב מוסלמי קטן. כאילוץ, העבירו היהודים את טכס ה"חַלאקָה" לילדים בני שלוש מנבי סמואל - לצפת.

בשנת 1948, נערך במקום קרב קשה בין כוחות הפלמ"ח (בפיקודו של חיים פוזננסקי ז"ל), לבין כוחות משולבים של ערביי ישראל והלגיון הירדני. הקרב היה כישלון כבד שלנו, הרוגים רבים (בהם פוזננסקי), ורק ב־1967 (מלחמת ששת הימים) שוחרר המקום.

האתר:

איך מגיעים? נקליד ב־WAZE "נבי סמואל". התוכנה תוביל אותנו לצידה הצפוני של העיר ירושלים ישירות לאתר (במקום יש חניה ושירותים - הכניסה חינם).

ניכנס בשביל המרכזי המוביל למבנה. מיד נראה כבשן חרס מדהים משמאלנו. עוד לפני ההגעה למבנה, נראה בצד שמאל (דרום-מערב) את שרידי הישוב היהודי מימי בית שני, ומצד ימין (צפון-מזרח) שרידי אכסניה לעולי רגל, אורוות סוסים צלבניות ומוסלמיות ששימשו במקור כמחצבה לבניית המבנים הרבים שבאתר.

אם נקיף את המבנה המרכזי לכיוון מערב, נגלה שרידי מחנה צלבני. שביל שנמצא בצד הצפוני של האתר, יקיף בית קברות מוסלמי, וירד על פני דרך רומית עתיקה לוואדי לכיוון מעיין חנה (ע"ש אימו של שמואל) – מקום בו נוהגים היום יהודים לטבול.

ולמבנה המרכזי.

לאחר שנעבור על פני גשר צר את החפיר של המצודה הצלבנית, נגיע לבניין המעוצב בסגנון אדריכלות רומנסקית (קשתות ותקרה גבוהה) שהייתה כל כך אופיינית לצלבנים.

ניכנס לאולם גדול המשמש עד היום מסגד. בצד שמאל נראה מדרגות המובילות לגג המבנה. זו תצפית מדהימה! בגובה 855 מטר ניתן לראות את ירושלים המערבית (גשר המיתרים נראה בבהירות), חלק את מצפון השומרון, את ההרים הנושקים לבקעת הירדן (אתר הסרטבה נראה בברור) ואת אזור מודיעין.

אם נמשיך לצדו השני של האולם נגיע למדרגות המובילות לקומה התחתונה באתר שכיום הוא בית כנסת עם ציון הקבר של הנביא שמואל.

אתר חובה למי שלא היה!

האתר חינמי ופתוח כל יום 08:00-16:00 (בקיץ עד 17:00) בימי שישי וערבי חג האתר נסגר שעה אחת מוקדם יותר.

בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.

כבשן הסיד העתיק.

המחצבות שהפכו לאורוות.

הכניסה למבנה המרכזי.

הקומה הראשונה המשמשת כמסגד.

ציון הקבר בקומת המרתף - משמש כבית כנסת.

הנוף מגג המבנה.